Precision Care Studio

הרוח מטרפדת הרימה את שולי שמלת התחרה של ליאת, בעודה עומדת מול הגבר שאמור היה להיות בעלה בעוד שלוש שעות.

יואב שלי הפסיק לדבר על אבא שלו מתישהו בסביבות מרץ. אף אחד לא אמר לו להפסיק, הוא פשוט התקפל לתוך עצמו.

מעולם לא חשבתי שאגיע לגיל חמישים ושמונה ואמצא את עצמי בוהה בתקרת מטבח זרה, תוהה איך חיי התהפכו עליי בשקט כזה.

— יאללה, תגידי לי שאת צוחקת. המבט של יעל ננעץ באישה שעמדה ליד ויטרינת היהלומים. שמלת הטורקיז שלה, זו

נדב ישב לבדו במשרד שבקומה העליונה של הווילה בקיסריה. השעה הייתה אחת־עשרה ורבע בלילה. דרך חלונות הזכוכית

יואב דרור התיישב על הספסל מול טיילת הרצליה, כוס קרטיב תות נמסה לו ביד. הים היה חלק, כמעט פלסטי.

🎧 אפשר להאזין לסיפור הזה כאן: האור באולם "קיסר" בצפון תל אביב ריצד על נברשות הקריסטל, אבל שולה

הווילה בקיסריה הייתה כל כך מטופחת, שאפילו השתיקות בה הרגישו מצוחצחות. חלונות ענקיים שנשטפו פעמיים בשבוע.

כולם כבר ישבו מסביב לשולחן במסעדה הקטנה בשכונת נווה צדק, כשיעל עוד ניסתה להאט את הלב. חמישים ושתיים.

את החתולה ראו רק ביום הרביעי אחרי ששירה פינתה את הדירה. חתולה ג'ינג'ית, רזה, עם חצי אוזן קרועה