Sofia era ferma sul marciapiede di via Condotti da più di cinque minuti. Il traffico romano le scorreva
(pero una servilleta sí) Esteban dejó el trapo sobre la barra y respiró hondo. Las mesas del diner seguían
Emilio apretó la servilleta arrugada que guardaba en el bolsillo del delantal. Llevaba más de tres décadas
— את לא קמה? הקול של האישה המבוגרת חתך את השקט של הרכבת הקלה בתל אביב. שירן פקחה לאט את העיניים.
״את לא מתכוונת לקום?״ הקול של האישה המבוגרת ניקב את הקרון של הרכבת הקלה. יעל פקחה את עיניה באיטיות.
Llegué al auditorio de la preparatoria con una hora de anticipación, el ramo de girasoles apretado contra
Passei a vida inteira erguendo aquela fazenda. Cada cerca de arame farpado, cada pasto, cada curral.
El chirrido metálico de la silla de ruedas al engancharse con la alfombra fue apenas un susurro, pero
אור הלך הלוך וחזק על רצפת השיש השחורה של לובי מלון "גלי הזהב". ירון צעד פנימה, זרועו שלובה
Солнце клонилось к закату, заливая медовым светом паркет огромной гостиной подмосковного особняка.