Precision Care Studio
נברשות הבדולח של אולם "וילה רנה" בתל אביב נצצו מעל מאתיים אורחים, וריח ורדים לבנים התערבב עם
אפרת עמדה מול הכלוב האפור וראתה איך החתול דוחק את עצמו לפינה הכי רחוקה. פרווה בגווני אבק ובריחת-יער
עמדתי בפינת הגן המואר באורות קטנים, כוס יין לבן ביד, צופה בים רוקדת עם תומר. השמלה הלבנה שלה התנופפה
אולם האירועים במלון היוקרתי בתל אביב נצץ באור נרות ונורות קריסטל. שמפניה צוננת מילאה כוסות מוזהבות, ועל
בפעם הארבע־עשרה שהמעלית האחורית בקומה ה־32 של מגדל אלמוג בתל אביב נפתחה, מנקה אחרת ירדה בדמעות.
השמלה הזאת תפסה אותי לא מוכנה. נכנסתי לבוטיק הקטן ברחוב בוגרשוב בתל אביב רק כדי להעביר את הזמן לפני התור לרופא.
הסיפור התחיל בכלל משום מקום. קניתי תפוחי עץ בשוק הכרמל בתל אביב, ממש ערימה יפה מזן ענה, והחלטתי לקפוץ
כשהכרוז קרא בשם שלי, עליתי על במת אולם סמולרש באוניברסיטת תל אביב. רגליים רועדות, אבל לא מפחד.
— קחו אוויר, ילדים. הדודָה לימור באה להציל אתכם מהשעמום. חודש, מקסימום חודשיים. הצינורות אצלי בדירה התפוצצו
בחוץ היה גשום ואפור, כזה יום חורפי בתל אביב שהתל אביבים בכלל לא בנויים אליו, עם שלוליות נוצצות מתחת לפנסי הרחוב.