Precision Care Studio

הקונסרבטוריון למחול "בית המחול" בחצור הגלילית נחשב למקדש הבלט הקלאסי של כל הצפון.

**הבת שלי לבשה ביקיני מול המראה במלון באילת ולא כיסתה את עצמה שוב** הבת שלי נועה חגגה שש עשרה בחודש מרץ

השם שרשום על חוזה השכירות שלי כבר שנה וחצי הוא לא השם שלי. זה השם של אמי החורגת, דבורה. התחלתי לשים לב

אני שוקל שרון, בן שלושים ושתיים, ואני זה שגידל את נדב מגיל תשע — מאז שאחותי ואחיה עברו לגור בברלין בשביל העבודה.

– אחרי הגירושין אמא עוברת לכאן, – אמר רועי בלי להרים את העיניים מהטלפון. – את החדר הקטן תפני לגמרי.

זאת קרנית שהתעקשה על השמלה האדומה. שבעים וארבע, אלמנה כבר שלוש שנים מבעלה שהחזיק את חנות הפרחים ברחוב

שלמה אברמוב היה בן שבעים ואחת ובעל שני דונם ליד מושב בית עוזיאל, ליד קריית עקרון, שבהם שתל תפוחי אדמה

מרפי בן־עזרא ישב במשרדו שבקומה השמינית של בניין המשפט בתל אביב, כשהטלפון הנייד שלו רעד על השולחן בפעם

מרגלית בוכריס לא שכרה את "פיט פור לייף" בשביל אביה בגלל איזה פלייר. היא שכרה אותם בגלל צנצנת

שבעים ושתיים שקל על צלחת עוגה "אני רוצה את מעיין." הקול של הילדה הקטנה חתך את אולם האירועים