Hazel Tang

הבס היכה בגב המקרר כמו פטיש. אורי שגיא, בעל שתי חנויות חומרי בניין בפתח תקווה ובראש העין, עמד על מרפסת

בוקר שרב בן השבעה היה סוגר את הפה בחדר האוכל כל ערב בשבע, ואף יועץ שאביו שילם לו לא הצליח לפתוח אותו.

הטלפון צלצל בשש וחצי בבוקר, ובחורי שלוש מילים הבנתי שהיום לא יהיה כרגיל. "יש כלבה בחורבה."

עומר לוי לא היה איש אמנות. הוא היה בעל שלושה מבנים בקריית אריה בפתח תקווה, מלא מזומן, ומלא חוסר שקט שלא

יעל חזרה מהעבודה מאוחר יותר מהרגיל. האוטובוס נתקע בפקק על כביש 40, והיא ירדה בתחנה ברחוב הדסה כשהשמש

— את המפתחות על השולחן. עכשיו, — אסנת עמדה בפתח דירתה שלה, ברחוב הירקון בתל אביב, הידיים שלובות על החזה.

– את החתונה של המלכה שלכם אני לא מתכוונת לממן! יש לה הורים – שהם יוציאו את הכיס! – אמרה נועה בקול קפוא

שלושים דקות אחרי שילדתי, ציפיתי שבעלי יבכה, ינשק את התינוקת שלנו, ויקרא לנו "המשפחה שלו"

ברחוב ויצמן ברעננה, בקומה השלישית של בניין בלוקים משנות השמונים, גילי כנרת ישבה מול הצלחת שלה וראתה את

רבקה עמדה במטבח שלה בחיפה, שתי ידיה שקועות בקערת בצק שלא הפסיקה לגבל כבר עשר דקות, הרבה יותר ממה שהמתכון דרש.