הווטרינרית אמרה את זה ישר, בלי לעטוף. לשוקי נשארו אולי שבועיים־שלושה, מקסימום חודש. הגידול בבטן התפשט
מיכל חזרה הביתה מאוחר. הרבה יותר מאוחר ממה שתכננה. היום שלה התחיל בשבע בבוקר בחדר מיון בתל השומר, נמשך
בבוקר חתונתה של נועה, עמדתי במטבח הקטן שלה ברמת גן ולחשתי לעצמי שאני חייבת להחזיק מעמד. שהיום הזה יעבור.
הבית של אורה ברנר תמיד הריח כמו עבר מפואר. לא ניחוח של אוכל או של חיים, אלא שילוב של פוליש עתיק, בושם
איתי חזר מהעבודה מאוחר. כמעט עשר. סתם יום ראשון רגיל בחיפה. בחוץ טפטף גשם דק, כזה שאין לו כוח לרדת באמת
יום שישי, שלוש וחצי. נועה סגרה את דלת התנור, והתכופפה לבדוק שהעוף לא משחים מהר מדי. ריח של כורכום, שום
מיכל ישבה בחדר המדרגות של טרמינל 3 בנתב"ג, מחזיקה את יואב הקטן שישן עליה, ופשוט לא ידעה מה לעשות עם עצמה.