HE

השמועות התחילו עוד לפני שהאמבולנס הספיק לעצור בכניסה לאולם. מישהו לחש שליאת פשוט לא אכלה כל היום בגלל ההתרגשות.

הרוח מטרפדת הרימה את שולי שמלת התחרה של ליאת, בעודה עומדת מול הגבר שאמור היה להיות בעלה בעוד שלוש שעות.

הכול התחיל ביום שלישי אחד, כשנכנסתי למוסך של בני כדי לשאול מברג. לא תכננתי לחטט. לא תכננתי למצוא כלום.

יואב שלי הפסיק לדבר על אבא שלו מתישהו בסביבות מרץ. אף אחד לא אמר לו להפסיק, הוא פשוט התקפל לתוך עצמו.

תמר לוי לא תכננה לנשק זר באותו ערב. היא תכננה לשרוד אירוע יוקרה של משרד רואי החשבון, לזייף כמה חיוכים

מעולם לא חשבתי שאגיע לגיל חמישים ושמונה ואמצא את עצמי בוהה בתקרת מטבח זרה, תוהה איך חיי התהפכו עליי בשקט כזה.

בעין כרם כולם הכירו את הבית הקטן בקצה רחוב המעיין. חלונותיו היו מוגפים תמיד, הטיח התקלף בגושים גדולים

— יאללה, תגידי לי שאת צוחקת. המבט של יעל ננעץ באישה שעמדה ליד ויטרינת היהלומים. שמלת הטורקיז שלה, זו

עוד לא הספקתי להוריד את החלוק של בית החולים, ואורי כבר עמד לידי עם מכנס מחומט ביד. מאחוריו, על הספסל

נדב ישב לבדו במשרד שבקומה העליונה של הווילה בקיסריה. השעה הייתה אחת־עשרה ורבע בלילה. דרך חלונות הזכוכית