HE

נטע עמדה ליד החלון ובהתה באספלט הרטוב שמעבר לזכוכית. שלושה לילות רצופים היא נלחמה על חייו של מטופל בן

— תשמע, שכן, לא ראיתי את החתול שלכם בלובי הרבה זמן. מה שלומו? הוא בסדר? השכן, שבדיוק סחב שקית אשפה, עצר

יואב אהב יותר לדוג בקיץ, אבל גם בחורף היה יוצא באופן קבוע פעם-פעמיים. כמו שהוא נהג לומר, "

הוא הביא את אמא לגור איתנו – ארזתי מזוודה ופתחתי את הדלת – אמא שלי מגיעה הערב. לתמיד. סיכמתי איתה.

חצי שעה חלפה מאז הרגע שבו בעלה הטרי, מיכאל, הודיע בטון ענייני שהילד הזר אינו רצוי יותר בביתם.

שאול ישב מולי בבית הקפה הקבוע שלו, סובב את הכפית בתוך הקפה ששקע מזמן, ודיבר ברוגע כאילו הציע לקנות מקרר חדש.

הגשם הקר טפטף על המצבה הטריה, ואני עמדתי במעיל השחור שלי, אוחזת ורד לבן שלא הצלחתי להניח על הארון.

– שתגור אימא שלך אצל אחותך! הבית שלי לא בית מלון ולא מחסן לבעיות של המשפחה שלך! – אמרה ליאת וטרקה את

נסעתי לאיטליה עם קבוצת גמלאים, בלי ציפיות גבוהות במיוחד. כמה ימי טיול מאורגן, כמה תמונות לפייסבוק, מזכרות

מיכל הורידה את התיק אל הקרקע וקפאה מול השער. רקס ישב על המדרגה הקדמית של הבית — כלב גדול, ג'