HE
אני יונתן, בן עשרים ושבע, סטודנט להנדסת חשמל ועובד בחופשות כגנן. באותו יום שלישי קיבלתי טלפון מטל, לקוח
כל המדינה הפסיקה לחפש את יעל בר־דוד. חוץ מאייל אחד. שלושה ימים סרקו מסוקים של חיל האוויר את הרי אילת
כותרת: המלצר שהציל בטעות את ראש המאפיה — והחוב שנעלם למחרת בבוקר אני עובד בחברת קייטרינג יוקרתית בתל
ליא העבירה את הסמרטוט הרך על דלפק הנחושת של בר ״הודו״, מביטה בהשתקפותה המעורפלת באור הענברי.
אני דורון, מתווך נדל"ן בפתח תקווה כבר עשרים וחמש שנה. ראיתי הכול: גירושים מכוערים עם צלחות מעופפות
המזגן בבית המשפט השלום בתל אביב קולקל בדיוק באותו בוקר של אוגוסט, וריח של אבק וזיעה דבק בקירות האולם
שבע בערב, וילה בקיסריה. גל חן עמדה בחדר השירות הצדדי, שני אצבעות לחוצות לדופק של יונתן אברבנאל.
אני עובד בשליחויות בוולט. שלוש שנים על אופניים חשמליים, ושום דבר לא הפתיע אותי — עד אותו יום שלישי לפני
אני עובד כמאבטח במרכז הרפואי הרצליה כבר שש שנים. ראיתי הכול — משפחות שמתפרקות במסדרון, רופאים שבוכים
אני עובד בבית משפחת בן־דוד שלושים ושתיים שנה. התחלתי כנער מטבח כשאביו של אריק עוד ניהל את עסקי הספנות