HE
בעלי אסף אמר שהוא נוסע למפגש מחזור בתיכון. שנתיים של נישואים, ועדיין כל פעם מחדש הוא נישק אותי על המצח
קוראים לי טל. אח שלי, רועי, נולד עם מום בלב שאף אחד לא ידע להסביר. הרופאים אמרו שיחיה עד עשרים וחמש.
אף פעם לא חשבתי שאני אשלם לגבר כדי שיחזיק לי את היד. אבל כשהגיעה ההזמנה לחתונת הכסף של אמא של רון, פשוט
המשכתי לערבב את הרוטב. "איפה?" "איזה מלון בנתניה. מפגש גברים, את יודעת איך זה."
אמיר חנה מחוץ לבית הישן בשכונת הדר בחיפה, מגפי העור האיטלקיות שלו נרטבו בשלולית. הגשם של דצמבר טפטף מהמרזב
אני זוכר את הלילה שהגיע אליי, לקו הטלפון הישן במשרד החקירות ברחוב אלנבי. השעה הייתה עשר וארבעים ושתיים.
# אותה נערה עם המזוודה האדומה קוראים לי איתי, אני סטודנט למשפטים ועושה תורנויות בגינות כדי לסגור את החודש.
ביום הראשון שלי בתיכון "רקפות" שבחיפה הגעתי לבד. אוטובוס 37 עצר בצומת שלמרגלות הכרמל, ומשם
אני אחות במחלקת יולדות בבית חולים וולפסון, כבר שבע עשרה שנה. ראיתי הכול: לידות שקטות, לידות סוערות, אבות
אני עובד כשומר בלובי של מגדל אלרוב בשדרות רוטשילד בתל אביב כבר שבע שנים. בגלל הגובה שלי והפנים החתומות