HE
בבית של סבתא ורדה, ברחוב הגפן במושבה, הייתה סכין אחת. סכין פשוטה, יד עץ, להב שכבר איבד קצת מהברק שלו.
מרים אזולאי הייתה בת שישים ושתיים כשגילתה שהמעיין הישן ליד הכביש לא הפסיק לנבוע — רק שהמושבה שכחה אותו.
בשעה שש בבוקר האסם הישן שלנו במושב עדיין אפוף אדים קלים מהלילה. אני מגדל תרנגולות ברמת יוחנן כבר עשרים
חמישה עשר וחצי, כל בוקר. זו השעה שבה אני עוצרת את הרכב ברמזור ליד בית הקפה ברחוב אבן גבירול, ומסתכלת
אני בונה גרסה שמוסיפה משבר לילי אמיתי באמצע העלילה, מסירה את המסקנה המוסברת בסיום ומחליפה אותה בתמונה
הכלב שלנו לא סלח לי, והוא צדק קוראים לי דורון, בן שלושים ושתיים, טכנאי מיזוג אוויר בבאר שבע.
אני עובד שם כבר שנתיים, במשמרות אחר הצהריים, ובחיים לא חשבתי שיום אחד אני אספר את הסיפור מהצד השני –
קוראים לי אבנר כהן, ואני בן חמישים ותשע. גר עם אמא שלי, שרה, בדירה בת שני חדרים ברחוב הרצל בנתניה — הבניין
קוראים לי אבנר כהן, ואני בן חמישים ותשע. גר עם אמא שלי, שרה, בדירה בת שני חדרים ברחוב הרצל בנתניה — הבניין
אני לא ילד רע. זה מה שאני חוזר לעצמי כל פעם שמישהו שואל אותי איך זה קרה, איך בדיוק הגעתי למצב שבו אני