Hazel Tang
בשש וחצי בבוקר עוד היה נעים, אבל האוויר בהר מירון כבר הסגיר שמתקרבת חמסין. דחפתי את העגלה של לירי בשביל
אף אחד באולם לא באמת האמין שהילדה הרזה עם הפנים הבוערות והשמלה הפשוטה שייכת לתחרות. בעיקר לא כשעלתה לבמה
הזמזום של מקרר הגלידות הישן היה הדבר היחיד ששבר את הדממה. תרצה משכה באצבעותיה את חוט הסינר הקשיח.
כשנורית נכנסה לחדר החקירות הקטן שבבסיס חיל האוויר בדרום, לא היה בה שום סימן ללחץ. היא התיישבה מול מפקד
צליל הפח המתקפל היה הדבר הראשון ששמעתי. אחר כך הגיעה דממה עמוקה, כבדה, כזו שבולעת הכול חוץ מהכאב.
האישה הזקנה עצרה את הכיסא הממונע הישן שלה מול שער הברזל המסוגנן. זו הייתה אחוזה מטורפת בהרצליה פיתוח
אני וטרינרית במרפאה קטנה בשכונת קריית אליעזר שבחיפה. באותו יום חמישי כבר הורדתי את התריס לחצי, המזגן
בשעה שמונה וחצי בערב נשמע במטבח שלי צליל קריעה, חד כמו סכין על לוח זכוכית. ידיה של יוכבד אחזו בחלוק הלבן
השמועות התחילו עוד לפני שהאמבולנס הספיק לעצור בכניסה לאולם. מישהו לחש שליאת פשוט לא אכלה כל היום בגלל ההתרגשות.
הכול התחיל ביום שלישי אחד, כשנכנסתי למוסך של בני כדי לשאול מברג. לא תכננתי לחטט. לא תכננתי למצוא כלום.