HE
אני דורון, מתווך נדל"ן בפתח תקווה כבר עשרים וחמש שנה. ראיתי הכול: גירושים מכוערים עם צלחות מעופפות
המזגן בבית המשפט השלום בתל אביב קולקל בדיוק באותו בוקר של אוגוסט, וריח של אבק וזיעה דבק בקירות האולם
שבע בערב, וילה בקיסריה. גל חן עמדה בחדר השירות הצדדי, שני אצבעות לחוצות לדופק של יונתן אברבנאל.
אני עובד בשליחויות בוולט. שלוש שנים על אופניים חשמליים, ושום דבר לא הפתיע אותי — עד אותו יום שלישי לפני
אני עובד כמאבטח במרכז הרפואי הרצליה כבר שש שנים. ראיתי הכול — משפחות שמתפרקות במסדרון, רופאים שבוכים
אני עובד בבית משפחת בן־דוד שלושים ושתיים שנה. התחלתי כנער מטבח כשאביו של אריק עוד ניהל את עסקי הספנות
האחות סיימה להניח את יותם על החזה של נטע, והתינוק התחיל מיד לחפש בחושך את האוכל. השעה הייתה שבע וחצי
השעה הייתה שבע ורבע בבוקר, בוקר של תחילת דצמבר. בחוץ ירד גשם דק וקר, כזה שמחלחל לעצמות. יעקב מזרחי, בן
בגיל 72 בני דרש ממני לצחצח את הנעליים של אשתו. לקחתי מזוודה – ובתוכה הייתה תיקיית מסמכים נוטריונית שהכילה
השמלה הלבנה של נועה נחה על המיטה, ואצבעות קטנות העבירו את הרוכסן קדימה ואחורה. "אבא יגיד '