HE
017
המילים ״אוכלים בנפרד״ ששינו הכול
יום שישי, שלוש וחצי. נועה סגרה את דלת התנור, והתכופפה לבדוק שהעוף לא משחים מהר מדי. ריח של כורכום, שום
HE
016
התפוח לא נפל רחוק מהעץ
עמוס הרים את מבטו מהצלחת וחייך לאמא שלו, גאולה. — אמא, אני צריך קצת עזרה עם כסף. שיר חוגגת עשרים ושתיים מחר.
HE
0181
השעון המעורר באייפון לא הפסיק לצלצל
מיכל ישבה בחדר המדרגות של טרמינל 3 בנתב"ג, מחזיקה את יואב הקטן שישן עליה, ופשוט לא ידעה מה לעשות עם עצמה.
HE
08
הטרמינל של הלב
נועה נסעה הביתה מהמשמרת ב־23:30 בדיוק, כשפנסי המאזדה הישנה שלה האירו דמות קטנה שמתנדנדת בשול הכביש.
HE
034
היא כמעט דרך עליו בחושך
מירב חזרה מבית החולים באחת-עשרה בלילה. המשמרת שלה התארכה בחמש שעות כי המחליפה לא הגיעה, והיא צעדה ברחוב
HE
024
הביאו חתולה למרפאה – ונעלמו. כעבור שלוש שנים, מישהי עמדה בדלת
יואב הביט בקערת האוכל. היא עמדה בפינה, בדיוק איפה שהשאיר אותה בבוקר – חתיכות רויאל קנין יבשות, לא נגועות.
HE
0135
השמלה שחיכתה לי בארון
את השמלה הזאת מצאתי לגמרי במקרה. נכנסתי לחנות קטנה ברחוב אלנבי רק כדי להעביר את הזמן עד שהאוטובוס יגיע.
HE
010
האישה ששווה מיליון
נברשת הקריסטל של אולם האירועים במלון הילטון תל אביב ריצדה בין לגימות שמפניה וצחוק רם. האורחים, כולם אנשי
HE
012
התמונה שברה את גאי
אולם האירועים "בלו" בהרצליה רעש מצחוק וצלצולי כוסות שמפניה. גאי חגג יום הולדת חמישים, שלוש
HE
0178
ההודעה שקיבלתי שנייה אחרי שפתחתי את הדלת לבית החדש: “תארגני מקום לעשרים ושניים אנשים
המפתח עוד היה חם בתוך כף היד. שלוש שעות קודם לכן חתמתי על הטאבו, והבית בקיסריה – קוטג'