HE

הווטרינרית אמרה את זה ישר, בלי לעטוף. לשוקי נשארו אולי שבועיים־שלושה, מקסימום חודש. הגידול בבטן התפשט

השעה הייתה כמעט אחת־עשרה בלילה. מחוץ לחלון נשבה רוח סתווית קרירה, וטיפות גשם דקות התחילו לטפוח על התריסים.

שושנה גרה לבדה בקצה רחוב ההדרים, בכניסה הדרומית לחיפה. הבית היה מוקף פיקוסים גבוהים, מהסוג שמסתירים חלונות

המיקרופון היה קר בידיה של לירז כשהיא עלתה לבמה. האולם בבסיס הצבאי בתל השומר היה מלא עד אפס מקום — הורים

אבא שלי נפטר בקיץ לפני שנתיים. מיקה, הכלבה המעורבת בת השתים־עשרה שלו, עדיין יוצאת לשחות מהמזח הקטן שלהם

מיכל חזרה הביתה מאוחר. הרבה יותר מאוחר ממה שתכננה. היום שלה התחיל בשבע בבוקר בחדר מיון בתל השומר, נמשך

בבוקר חתונתה של נועה, עמדתי במטבח הקטן שלה ברמת גן ולחשתי לעצמי שאני חייבת להחזיק מעמד. שהיום הזה יעבור.

הבית של אורה ברנר תמיד הריח כמו עבר מפואר. לא ניחוח של אוכל או של חיים, אלא שילוב של פוליש עתיק, בושם

יותם שטיין עמד ליד שער C4 בנתב״ג, עשר דקות לפני העלייה למטוס לסיישל, כשהבחין בליאת יושבת על ספסל מול

איתי חזר מהעבודה מאוחר. כמעט עשר. סתם יום ראשון רגיל בחיפה. בחוץ טפטף גשם דק, כזה שאין לו כוח לרדת באמת