HE

שלושה צפצופים רצופים בקעו מהמנעול החכם. נורה אדומה הבהבה על הדלת של הבית שלי בנתניה, וקול אלקטרוני קר

הדמעות של שירה נספגו לי בחולצה. היא רעדה ככה, בידיים קפוצות על הכתפיים שלי, וכל מה שיכולתי ללחוש לה זה "

סבתא רבקה נפטרה כשידה שלי אוחזת בה, והשאר במרחק שלושה רחובות ושתי צלחות טובות. הנשימה האחרונה שלה הביאה

הלוויה הסתיימה, וכבר שמעתי את העקבים של מיכל נקרשים על השביל המרוצף שהוביל לבית של אבא שלי.

השבעה עוד לא נגמרה, והם כבר עמדו בפתח. קארמית נכנסה ראשונה, עקבים נוקשים על הרצפה שההורים שלי ליטשו יחד

התמונה הגיעה רגע לפני שעליתי על המונית. הילדים כבר חגרו חגורות, המזוודות היו בתא המטען, ואני רק רציתי

עשרים ושש שנים קמתי כל בוקר בשביל שלושה ילדים שלא היו שלי. עשרים ושש שנים בישלתי, כיבסתי, רצתי לאסיפות

השעון במטבח תקתק בקול רם מדי. עמדתי שם, ליד השיש, וקרעתי לאט את המעטפה הלבנה שהגיעה הבוקר בדואר רשום.

הסיפור על הסוס השחור התפשט בכל רחבי המושבה כמו אש בשדה קוצים. ניר, בעל חוות הסוסים הגדולה ביותר ברמת

ביום שבו הקריאו את הצוואה, אמא שלה, רינה, תפסה אותה במרפק במסדרון מחוץ למשרד עורך הדין, בדיוק כמו שתפסה