— Chiara, vieni un attimo. Mauro era fermo sulla soglia della porta-finestra, lo sguardo fisso verso
Lotte kannte jedes Geräusch. Das Knirschen der Reifen auf dem Schotterweg, das leise Quietschen der Bremse
Вера Степановна поставила сумку на верстак с таким звуком, будто вбила последний гвоздь. Антон даже не
Sara stod ved køkkenvinduet og så ud over baggården i Frederiksberg. Efteråret var begyndt at snige sig
Diez años. Así, sin avisar, se cumplieron diez años desde que Camila empacó un par de maletas y se fue
A solidão, para mim, nunca foi um quarto vazio. Era uma casa inteira, grande demais, com cada cômodo
Seit fast fünf Monaten saß Kurt in der Seniorenresidenz Haus am Mühlenteich in Hamburg-Eimsbüttel, und
Prvýkrát som Lukáša uvidela v novembri, keď sa do nášho bratislavského dvora nasťahovali noví susedia.
בחוץ היה גשום ואפור, כזה יום חורפי בתל אביב שהתל אביבים בכלל לא בנויים אליו, עם שלוליות נוצצות מתחת לפנסי הרחוב.
העולם מודד עוני בצלחות ריקות ובמעילים בלויים, אבל יש רעב אחר, עמוק יותר – רעב לנפש. מעולם לא היו לי ילדים משלי.