קוראים לי רבקה, אני בת שישים ושמונה, גרה בתל אביב, בשכונת יד אליהו, באותה דירת שני חדרים שבה גידלתי את
La Gata que Esperó un Año El tercer día después de que Jennifer se mudara, alguien notó a la gata.
“Is this all there is?” Emma asked in dismay, peering into the pot on the stove.
Quando Valentina tirò fuori dalla borsa l’ennesimo contenitore di plastica — trasparente, con i ganci
Als Walja die nächste Plastikdose aus ihrer Tasche zog – durchsichtig, mit Schnappdeckel, unverkennbar
כשוַוליה שלפה שוב מהתיק קופסת פלסטיק – כזאת עם מכסה שנסגר בנקישה, כזו שרואים שבכוונה הביאו מהבית – זינה
Ogni domenica, puntuale come una cambiale, la porta si apriva e il frigorifero piangeva. Se ne stavano
El perro vagabundo que me devolvió la cartera y me robó el corazón Carmen apretó la bolsa con las sobras
La gata tuvo crías en el cobertizo y desapareció. Quince días después volvió, pero no venía sola Mariana
January 3rd I’ve always preferred summer fishing, but I still drag myself out a couple of times in winter.