Mio figlio Nicolò ha attraversato il palco della maturità con addosso un vestito rosso, davanti a quasi
Mio figlio Nicolò ha attraversato il palco della maturità con addosso un vestito rosso, davanti a quasi
Sull'antica strada per Bracciano, tra ulivi secolari e il canto delle cicale di agosto, camminava
אני שרת בבניין הזה שלושים ושתיים שנה. תחזוקה, אינסטלציה, מה שצריך — קוראים לי בכל שעה, ואני בא.
Radu a rămas cu telefonul apăsat pe POS-ul de la casă, repetând gestul de parcă aparatul ar fi fost surd.
בבית של סבתא ורדה, ברחוב הגפן במושבה, הייתה סכין אחת. סכין פשוטה, יד עץ, להב שכבר איבד קצת מהברק שלו.
מרים אזולאי הייתה בת שישים ושתיים כשגילתה שהמעיין הישן ליד הכביש לא הפסיק לנבוע — רק שהמושבה שכחה אותו.
בשעה שש בבוקר האסם הישן שלנו במושב עדיין אפוף אדים קלים מהלילה. אני מגדל תרנגולות ברמת יוחנן כבר עשרים
חמישה עשר וחצי, כל בוקר. זו השעה שבה אני עוצרת את הרכב ברמזור ליד בית הקפה ברחוב אבן גבירול, ומסתכלת
אני בונה גרסה שמוסיפה משבר לילי אמיתי באמצע העלילה, מסירה את המסקנה המוסברת בסיום ומחליפה אותה בתמונה