HE

הגשם הקר טפטף על המצבה הטריה, ואני עמדתי במעיל השחור שלי, אוחזת ורד לבן שלא הצלחתי להניח על הארון.

– שתגור אימא שלך אצל אחותך! הבית שלי לא בית מלון ולא מחסן לבעיות של המשפחה שלך! – אמרה ליאת וטרקה את

נסעתי לאיטליה עם קבוצת גמלאים, בלי ציפיות גבוהות במיוחד. כמה ימי טיול מאורגן, כמה תמונות לפייסבוק, מזכרות

מיכל הורידה את התיק אל הקרקע וקפאה מול השער. רקס ישב על המדרגה הקדמית של הבית — כלב גדול, ג'

החתול ישב על אדן החלון והביט למטה, אל החצר שבה יונים חלקו קרום לחם. ויואב הביט בחתול. שבע שנים הם חיו

הוא אמר את זה בנונשלנטיות, כאילו מדובר בלוגיסטיקה פשוטה. "שלישי וחמישי את יכולה לבוא, אבל את מברשת

קוראים לי רבקה, אני בת שישים ושמונה, גרה בתל אביב, בשכונת יד אליהו, באותה דירת שני חדרים שבה גידלתי את

כשוַוליה שלפה שוב מהתיק קופסת פלסטיק – כזאת עם מכסה שנסגר בנקישה, כזו שרואים שבכוונה הביאו מהבית – זינה

המנשא נחבט קלות ברגלו של אורן כשנכנס לאולם הנוסעים. שרוך, החתול, נרתע מיד אל הפינה הרחוקה בתוכו.

נועה עמדה מול תא מספר שתים־עשרה, והכלב שבתוכו אפילו לא ניסה להרים את הראש. מאחוריה, מיכל המתנדבת כבר