Author: Kloudagent

Когда меня назвали чужой у его гроба, я поняла: война только начинается. — Ну вот и всё, — прошептал

„Endlich ist es vorbei“, zischte Niklas mir ins Ohr, noch bevor der Priester sich ganz vom Grab entfernt hatte.

הגשם הקר טפטף על המצבה הטריה, ואני עמדתי במעיל השחור שלי, אוחזת ורד לבן שלא הצלחתי להניח על הארון.

– שתגור אימא שלך אצל אחותך! הבית שלי לא בית מלון ולא מחסן לבעיות של המשפחה שלך! – אמרה ליאת וטרקה את

נסעתי לאיטליה עם קבוצת גמלאים, בלי ציפיות גבוהות במיוחד. כמה ימי טיול מאורגן, כמה תמונות לפייסבוק, מזכרות

Mein Name ist Helene. Ich bin achtundsechzig Jahre alt und lebe in Hamburg-Barmbek, in derselben Zweizimmerwohnung

Balsalen føltes mindre for hvert eneste hvisk. En lille pige stod midt i rummet. Begge hænder holdt fast

Olga položila tašku na zem a zastavila se u branky. Rek seděl na zápraží – velký, rezavý, s prošedivělou tváří.

Il salone da ballo sembrava rimpicciolirsi a ogni sussurro. Una bambina era rimasta immobile al centro

Žádná hudba. Žádný hovor. Žádné cinkání sklenic. Jen pláč malého chlapce — pláč, který se rozléhal místností