Author: Kloudagent

אני לא יודעת למה לקח לי כל כך הרבה זמן לדבר על זה. כל פעם שמישהי שאלה "מירה, מה שלומך עם יעקב?"

הרוח הקרה של נובמבר הצליפה בכיכר מול מלון הילטון בתל אביב, חודרת מבעד לבד הדק של מעיל הצמר הישן שלבשה

W salonie eleganckiej willi na poznańskich Jeżycach zapadła cisza tak gęsta, że słychać było tykanie

Знаете это странное чувство, когда вдруг осознаёшь: тебе хорошо. Не «терпимо», не «вроде нормально»

Es war ein später Oktoberabend, Lena schlief schon, und ich saß mit dem Laptop am Küchentisch.

אני לא יודעת מתי בדיוק זה קרה — הרגע שבו הפסקתי לחכות. בוקר אחד ישבתי במטבח עם ספל קפה ביד, מביטה מבעד

I was alone in the bathroom of our Seattle house, staring at a plastic stick that held two faint pink

מעון הילדים שבשכונת התקווה בתל אביב רחש חיים בשעת אחר צהריים חמימה. צחוקים התגלגלו מבעד לחלונות, כדור

The night air in Austin was thick with the scent of bourbon and ambition, and I stood at the edge of

V to ráno sa Jakub zobudil s tichou nádejou. Mal deväť rokov a na kuchynskom stole ho čakala jediná vec